יצירות ישראליות

בכל תחרות (למעט בתחרות ה-13 בה הוחלט לכבד את זכרם של שני מלחינים), מזמינה הנהלת התחרות שני מלחינים ישראלים, להלחין יצירה חדשה ומקורית, שתבוצע בביצוע בכורה כיצירת חובה בתחרות. המתחרים מחויבים לנגן את אחת משתי היצירות (על פי בחירתם), בשלב הראשון או בשלב השני של התחרות.

לתחרות ה -15 הוזמנו המלחינים אבנר דורמן, שהלחין את היצירה "סונטה מס '5" ובטי אוליברו, שהלחין את היצירה "על מים, פעמונים ורוח".

בטי אוליברו   

אוליברו החלה ללמוד נגינה בפסנתר בגיל ארבע, וכבר בילדותה עסקה בהלחנה.

למדה באקדמיה למוזיקה על שם רובין באוניברסיטת ת"א, במחלקה להלחנה ובמחלקה לפסנתר. המשיכה לימודיה בבית הספר הגבוה למוזיקה באוניברסיטת ייל. בעקבות זכייתה במלגה ע"ש ברנשטיין מטעם מרכז ברקשייר בטנגלווד בשנת 1982, החלה ללמוד אצל המלחין לוצ'אנו בריו, באיטליה.

חלקה הגדול של המוזיקה של אוליברו מתייחס למסורת מוזיקלית יהודית. היא משתמשת בנעימות עממיות וליטורגיקה של המסורת הספרדית והמזרח תיכונית. יצירותיה בוצעו על ידי מיטב התזמורות וההרכבים, ובהן התזמורות: הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית של שיקגו, הפילהרמונית של ניו יורק, הפילהרמונית של מינכן, רשות השידור הבריטית, הפילהרמונית המלכותית של סטוקהולם, הסינפונייטה של לונדון, אנסמבל ג'וליארד, הסינפונייטה של אמסטרדם ורביעיית ארדיטיד. יצירותיה נוגנו בפסטיבלים בינלאומיים בארה"ב באירופה ובפסטיבל ישראל.

בטי אוליברו נמנית עם חבר המייסדים של "המרכז למחקר ע"ש לוצ'יאנו בריו" באיטליה, יחד עם פייר בולז, מאוריציו פוליני ואחרים. אוליברו הוזמנה כמרצה אורחת באוניברסיטאות  בארצות הברית ובבתי ספר גבוהים למוזיקה.

בטי אוליברו מכהנת כפרופסור למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן.

אבנר דורמן

יליד ישראל, אבנר דורמן למד קומפוזיציה אצל יוסף ברדנשווילי ואצל ג'ון קוריליאנו, והוא בעל תואר דוקטור בקומפוזיציה מבית-הספר הגבוה ג'וליארד בניו-יורק. בגיל 25 זכה בפרס ראש הממשלה למלחינים והיה למלחין הצעיר ביותר לזכות בפרס זה. כן זכה בפרסי אקו"ם עבור יצירותיו "סימפונית האלף" ו"וריאציות ללא נושא", בפרס משרד התרבות לביצוע הטוב ביותר של מוזיקה ישראלית, בפרס הראשון בפסטיבל של איגוד המלחינים האסייתיים, ובארה"ב זכה שלוש פעמים בפרס מורטון גולד.

כתיבתו של אבנר דורמן ניחנה במבנה אמנותי מורכב וטכניקה קפדנית, המוגש בקול ייחודי ומלא רגש. יצירותיו הוזמנו ובוצעו על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ועל-ידי התזמורות: הפילהרמונית של ניו-יורק, הפילהרמונית של מינכן, הפילהרמונית של לוס אנג'לס, הממלכתית של בוואריה, הסימפונית של ברמינגהם, הפילהרמונית של המבורג, הרדיו של וינה, נשוויל, אינדיאנפוליס הקאמרטה הישראלית ירושלים, הסימפונית הישראלית ראשון לציון, הקאמרית הישראלית ותזמורת חיפה. כמו כן נוגנו יצירותיו בפסטיבלים: וורביה, קבריו, טנגלווד ומוזיקה קאמרית ירושלים.

הביצוע התזמורתי הראשון של יצירותיו התקיים בשנת 1994 בתזמורת חיפה.

במאי 2006 יצא לאור דיסק המוקדש ליצירותיו לפסנתר בחברת "נקסוס".

על מים פעמונים ורוח

קרעי זיכרונות מיצירותיהם לפסנתר של שוברט, שופן, דביסי בריו  וקורטאג, מבליחים וצפים לפרקים מעל פני המים, נבלעים בהמיית הים ובצלילי הפעמונים שעליהם מנגן הרוח . מופעים אלה נתפשים בתודעתנו הלא קשובה  ככאוטים, אקראיים  וחסרי פשר, אך אם נתמסר לשירתם, נגלה באוושת קולם את השירה הרוחשת בליבנו. 

בטי אוליברו

סונטה לפסנתר מספר 5

בתקופת ילדותי בישראל למדתי נגינה בפסנתר ומהר מאד התאהבתי בכלי זה וברפרטואר שנכתב לו.  צפיתי  מספר פעמים בתחרויות רובינשטיין בהתלהבות ובהתפעמות מהיכולת הווירטואוזית של הפסנתרנים ונהניתי מעושר הרפרטואר שהזדמן לי להאזין לו במהלך התחרות.

יצירה זו- סונטה מספר 5- מתייחסת לרמת הנגינה הגבוהה של הפסנתרנים המשתתפים בתחרות ומאפשרת להם  הזדמנות להפגין את היכולות הרבות שבנגינתם.

הסונטה חושפת את הגוונים הרבים של הפסנתר המודרני, כאלה שאינם באים לידי ביטוי בנגינה של הרפרטואר המסורתי, ומאפשרת לפסנתרנים אפשרויות ביטוי טכניות אופייניות מאד לפסנתר אך אינן שגרתיות ונדושות.

לסונטה שני פרקים, הקשורים זה בזה בסולם כתיבתם, ובשניהם נחשפים אלמנטים שונים של יכולות הפסנתר.

הפרק הפותח, פנטסיה, מזכיר במקצת אלתור, עם כמה שינויי ריתמוס, צבע וצורה.

הפרק השני הינן מפגן ראווה  של עליזות, אנרגיה נלהבת וחסרת גבולות.

רבים מהמקצבים של היצירה נכתבו בהשראת המוסיקה של מערב אפריקה, ותרבויות אחרות שימשו מקור ההשראה של הצבעים ההרמוניים והמלודיים.  היצירה כתובה אמנם על פי המסורת של צורת הסונטה של העבר, קצרה ווירטואוזית, אך היא מאפשרת לפסנתרן המבצע גם להתייחס בדרך הביטוי שלו להשפעות מודרניות כלל עולמיות.

אבנר דורמן