מאז הקמתה הזמינה תחרות רובינשטיין יצירות של מלחינים ישראלים שהוצגו בבכורה בתחרויות. לתחרות ה-17 בחרה הנהלת התחרות להציג שלושה מלחינים: ירון גוטפריד עם חיבורו "לה פוליה – נושא ווריאציות לפסנתר", מרק לברי ז"ל (1903-1967) עם יצירתו "וריאציות לפסנתר אופוס 350" וטל-חיים סמנון עם "זיכרון וגרסאות".
המתחרים מחויבים לכלול אחד משלושת הקטעים בתוכנית הרסיטל שלהם לתחרות, בשלב הראשון או בשלב השני של התחרות.
ירון גוטפריד (נ. 1968)
מנצח, פסנתרן ומלחין, ירון גוטפריד הוא מוזיקאי רב תחומי המגשר בין מוזיקה קלאסית למוזיקה בת זמננו. גוטפריד כיהן כמנהלה המוזיקלי ומנצחה הראשי של תזמורת נתניה-הקאמרית הקיבוצית בשנים 2002-2013 והציג בהצלחה יתרה קו אמנותי ייחודי המשלב בין סגנונות מוזיקליים ואמנויות. מאוקטובר 2021 הוא מכהן כראש בית הספר למוזיקה בקריה האקדמית אונו.
יצירותיו המשלבות בין עולמות מוזיקלים מגוונים יוצאות לאור בהוצאת התווים הבינלאומית והיוקרתית SIKORSKI לצד מלחינים כמו גוביידולינה, ארוו פארט, שוסטקוביץ, ואחרים וזוכות להערכה ולביצועים בתזמורות רבות בארץ ובעולם.
גוטפריד מרבה להופיע עם מיטב התזמורות ובהן: הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית הישראלית ראשל"צ, תזמורת האופרה של פירנצה תזמורת- Maggio musicale, הרדיו של קלן WDR, התזמורת הפילהרמונית של סין, התזמורת הסימפונית של בייג'ינג, התזמורת הסימפונית של טביליסי תזמורת הקונצרטים של בודפשט, התזמורת הקאמרית של פורטלנד ורבות אחרות, זאת לצד סיורי קונצרטים רבים שערך בסין. הוא ניהל אמנותית פסטיבלים וסדרות קונצרטים, כתב עיבודים לקונצרטים רבים של אמנים ישראלים מובילים עם הפילהרמונית הישראלית ובהם עידן רייכל, יהורם גאון, דני סנדרסון, יסמין לוי ועוד.
גוטפריד זכה בפרסים וביניהם: חתן פרס ראש הממשלה למלחינים 2014 , האמן הנבחר של הקרן למצוינות בתרבות לשנים 2007-2003, חבר במרכז האמנים היוקרתי MacDowell שבארה"ב וזוכה פרס ראשון לניצוח במסגרת שבוע האמן הצעיר.
גוטפריד ייסד את המסלול להלחנה עיבוד וניצוח בבית הספר רימון ועמד בראשו בין השנים 2013-2021 .כפסנתרן ג'אז הוא הופיע עם אמנים בינלאומיים רבים ידועי שם ובהם: אדי דניאלס ,אדי גומז, דידייה לוקווד, דייב ליבמן, איירה סאליבן, בילי הארט, ג'ורגי פיים, רנדי ברקר, ג'ף ברלין ורבים אחרים. טל-חיים סמנון (נ. 1986)
טל-חיים סמנון, יליד תל אביב 1986 . מגיל שש למד אצל הגברת חנה שלגי בקונסרבטוריון גבעתיים. בוגר התיכון לאמנויות ע"ש תלמה ילין. שירת במעמד מוזיקאי מצטיין בצבא. את התואר הראשון השלים בהצטיינות בהדרכת פרופסור אריה ורדי בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה. הוא סיים בהדרכת פרופסור אבלין ברנקארט את מסלול תעודת האמן בבית הספר למוזיקה ע"ש ג'ייקובס באוניברסיטת אינדיאנה. מגיל צעיר מופיע בקונצרטים בארץ, באירופה ובארה"ב, ובאוקטובר האחרון הופיע ברסיטל סולו בקרנגי הול, ניו יורק. סמנון ניגן כסולן עם תזמורות רבות, ביניהן הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה. מלבד עיסוקו כפסנתרן, הוא עוסק גם בהלחנה ובכתיבה.
יצירתו הספרותית-מוזיקלית DE GA , המורכבת מ 16- שירים אותם כתב והלחין, ואותם מקשר טקסט פיוטי אותו כתב, בוצעה פעמיים, כאשר אחת מהן הייתה במסגרת פסטיבל פליציה בלומנטל למוזיקה באולם צוקר של היכל התרבות בתל אביב, ובעקבותיה יצא לאור גם ספרו. הוא הלחין את פואמת ״אימת הריק״ למילותיה של צביה ליטבסקי, שלושה שירים מתוך ספרו של עמרי לבנת ״מלאכי״, ״זכרון ווריאציות״ לפסנתר, ואת ״מגילת אסתר״ לתזמורת, מקהלה דו-קולית וזמרים. במאי 2022 בוצעה בהופעת בכורה בקונצרט של ״קרן רונן״ יצירתו ״הגן האינסופי״ לתזמורת, מקהלה, זמרים וקריין, המבוססת על פואמה שכתב רונן ישראלי, ז"ל. סמנון עיבד שמונה שירים מאת פאני הנזל מנדלסון מפסנתר לתזמורת אשר יצאו השנה בהוצאתOnyx בשירתה של זמרת הסופרן חן רייס והתזמורת הקאמרית היהודית מינכן.
ללה פוליה היסטוריה ארוכה. האקורדים הייחודיים שלה התפתחו לראשונה מתוך מוזיקת העם של סוף המאה ה-15 בפורטוגל, שם היא שימשה בפסטיבלים פופולריים. השם, שמשמעו 'איוולת' או 'טירוף' באיטלקית – מתייחס לאופן התזזיתי שבו איכרים קיפצו לצלילי המוזיקה. הצורה שבתה את דמיונם של מלחינים גדולים רבים שכתבו יצירות מופת מתקופת הרנסנס ועד המאה ה-20 ויצרו בכך מסורת ארוכה. כשבאתי לכתוב את ה- la foliaשלי, שמתי לעצמי למטרה לכתוב יצירה בתקווה שתוכל לעמוד בשורה אחת עם היצירות הגדולות הקיימות, להמשיך את המסורת ולהצעיד אותה קדימה, להציג רעיונות חדשים ורעננים שטרם הוצגו, בדרך מקורית ואישית. ביצירה 15 וריאציות החושפות גלריה של סגנונות מוזיקליים, מקצבים מגוונים ושפה הרמונית מתקדמת ועשירה עם גוונים בהשראת מוזיקה צרפתית, מוזיקה רוסית, מוזיקה ארמנית וג'אז עכשווי. המבנה הקלאסי מפורק ומתרחב, לפעמים נעשה שימוש רק במוטיב או קטע מהנושא המקורי, אט אט נוצרים יחסים נושאיים בין הווריאציות. למרות שהעבודה נכתבה במהלך תקופת הקורונה, היא מציעה ראייה אופטימית. ה"טירוף" מתבטא בעיקר בחופש של הווריאציות בעלות תחושה וזרימה מאולתרת. הווריאציה האחרונה משמשת מעין סיכום המסתמך על רעיונות מווריאציות קודמות אשר מביא את העבודה לסיום מספק ומרשים.
היצירה "זיכרון ווריאציות" (Memory and Variations) היא זיכרון מן היצירה ״נעימה ווריאציות״ (Melody with Variations) מאת המלחין פאול בן-חיים, אשר ניגנתי בנעוריי. זהו מסע אישי וכמעט עיוור, כאשר כל וריאציה מתארת זיכרון מחיי.
הנושא הראשי ״המדברי״ מתאר את השירתיות והרגש הפנימיים במרחב/בגוף החיצוני והשומם. הווריאציה הראשונה היא ההארה ותחילת התמלאותה של השממה. הווריאציה השנייה מתארת את שני הקצוות של הפיוטיות בחיי – הגבוה לעומת הנמוך. הווריאציה השלישית היא חיקוי של כלי הנגינה נבל ומתארת את הקירבה לשמיימי גם בזכות גובהם של הצלילים. ומהשמיימי ירידה מטה אל הווריאציה הרביעית – אש וגבורה (Fire and Heroism), והיא הקרב החיצוני או הפנימי שבעקבותיו מגיע מות הגוף. הווריאציה החמישית הטראגית היא מראה לנושא הראשון, והיא ההתאבלות על מות הישן. הווריאציה השישית – “טוקטת חורש המזימות״ (Toccata of intrigue) היא תחילת הבעבוע המחודש של הנפש מתוך מקום אפל דווקא. והווריאציה השביעית היא ההתמרדות בכל מה שיכול היה להיות טוב. הווריאציה השמינית היא הניצחון המר והעיוור, ממנו תישאר הנצחה רפה וממלמלת של הנושא הראשי.
מרק לברי (1967-1903)
בשנת 2023 יחול יום הולדתו ה-120 של המלחין מרק לברי. לברי (1967-1903), מחשובי המלחינים הישראלים, כתב מעל 400 יצירות, מאופרות, סימפוניות, מוזיקה קאמרית ועד שירים עממיים. הוא יצר סגנון מוזיקלי חדש שהפך לאבן היסוד של המוזיקה הישראלית והיה ממייסדיה. כמעט כל אירוע חשוב בהוויית מדינת ישראל בין השנים 1967-1935 , תועד במוזיקה ע“י לברי שהוגדר כמלחין הלאומי. חלק גדול מיצירותיו תיעדו מאורעות, ציירו נופים והדגימו את ההוויה הישראלית.
לברי חיבר את האופרה הישראלית הראשונה ״דן השומר״ וכתב את שיר הלכת הראשון של צה“ל ”כיתתנו בלילה צועדת". הוא היה בין מייסדי תחנת הרדיו “קול ציון לגולה” והיה מלחין הבית והמנצח של גופים אמנותיים רבים כגון תיאטרון ה“אהל“, האופרה הארצישראלית ועוד. לברי, שהיה פסנתרן מחונן, כתב מספר רב של יצירות לפסנתר ביניהן ”קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת מס‘ 1, אופוס 201 ” ו”קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת מס' 2, אופוס 210”.
יצירה מאוחרת, בוגרת, פסגת השפה והסגנון המוזיקלי של מרק לברי. הנושא הוא "לברי" – הוא מלודי ומשתמש בהרמוניות האופייניות למלחין. לברי התייחס לפסנתר כאל תזמורת, דבר שניכר בלא מעט מיצירות הפסנתר שלו, כמו הווריאציות לפסנתר אופוס 350 ושני הקונצ'רטי לפסנתר שלו. כבר בנושא אנו נחשפים לממדים תזמורתיים; טווחים הרמוניים רחבים והכפלה מסיבית המשמשים ליצירת מצלול מרבי מהכלי. הקולות הפנימיים עשירים בקונטרפונקט מעובה תוך שימוש, לעיתים, במקצבים שונים או בטכניקה פוגלית. כל וריאציה מציגה אופי ייחודי באמצעות צבע, מרקם וסגנון. היצירה מלהטטת בין רומנטיקה מאוחרת, נאו-קלאסיקה, אימפרסיוניזם, אקספרסיוניזם ואפילו ג'אז. הפרקים מצריכים טכניקה מדויקת ומאתגרים את הפסנתרן לנוע במהירות בין רגיסטרים. עם ההיקף הסימפוני העצום שלו, לברי הוא לנצח אמן האילתור והאיפיון הדרמטי.
