סונטה לפסנתר מספר 5

בתקופת ילדותי בישראל למדתי נגינה בפסנתר ומהר מאד התאהבתי בכלי זה וברפרטואר שנכתב לו.  צפיתי  מספר פעמים בתחרויות רובינשטיין בהתלהבות ובהתפעמות מהיכולת הווירטואוזית של הפסנתרנים ונהניתי מעושר הרפרטואר שהזדמן לי להאזין לו במהלך התחרות.

יצירה זו- סונטה מספר 5- מתייחסת לרמת הנגינה הגבוהה של הפסנתרנים המשתתפים בתחרות ומאפשרת להם  הזדמנות להפגין את היכולות הרבות שבנגינתם.

הסונטה חושפת את הגוונים הרבים של הפסנתר המודרני, כאלה שאינם באים לידי ביטוי בנגינה של הרפרטואר המסורתי, ומאפשרת לפסנתרנים אפשרויות ביטוי טכניות אופייניות מאד לפסנתר אך אינן שגרתיות ונדושות.

לסונטה שני פרקים, הקשורים זה בזה בסולם כתיבתם, ובשניהם נחשפים אלמנטים שונים של יכולות הפסנתר.

הפרק הפותח, פנטסיה, מזכיר במקצת אלתור, עם כמה שינויי ריתמוס, צבע וצורה.

הפרק השני הינן מפגן ראווה  של עליזות, אנרגיה נלהבת וחסרת גבולות.

רבים מהמקצבים של היצירה נכתבו בהשראת המוסיקה של מערב אפריקה, ותרבויות אחרות שימשו מקור ההשראה של הצבעים ההרמוניים והמלודיים.  היצירה כתובה אמנם על פי המסורת של צורת הסונטה של העבר, קצרה ווירטואוזית, אך היא מאפשרת לפסנתרן המבצע גם להתייחס בדרך הביטוי שלו להשפעות מודרניות כלל עולמיות.

אבנר דורמן