ארתור רובינשטיין (1887-1982) נולד בלודג', פולין, הצעיר מבין שבעה אחים שכבר בגיל שנתיים הפגין כשרון יוצא דופן לנגינה בפסנתר.
כשהיה בן 7 עשה את צעדיו הראשונים על בימות הקונצרטים, וניגן מיצירותיהם של מוצרט, שוברט ומנדלסון. למרות שהופיע כסולן עם התזמורת הפילהרמונית של ברלין בהיותו בן 13, רק בשנות הארבעים לחייו זכה רובינשטיין להצלחה בינלאומית.

המוסיקה הייתה עבור רובינשטיין ביטוי של רגש:
"על הבמה אני הרפתקן. בעשייה אמיתית של מוסיקה, חובה עליך להעז.
זה באמת ציטוט אחד רציף ולא אסופה שח ציטוטים? הצעירים האלה זהירים מדי. הם שולפים את המוסיקה מכיסם ולא מתוך לבם ".

ב-1974 נוסדה על שמו התחרות הבינלאומית לפסנתר בתל אביב, בה כיהן כשופט, כמו גם בתחרות השניה שנערכה ב-1977.

רובינשטיין פרש מן הבמה בגיל 89. הקונצרט האחרון שניגן היה במאי 1976 באולם וויגמור בלונדון, אותו אולם בו ניגן לראשונה כ- 70 שנה קודם לכן.